|
המסלול לגיל הרך במכללת לוינסקי לחינוך רואה את ייעודו בהכשרת מחנך בעל השקפת עולם הומניסטית המעמיד במרכז ההוויה החינוכית את טובת האדם וכבודו בכלל ואת טובת הילד הצעיר על צרכיו, כישוריו ויכולותיו בפרט.
מחנך בעל אופקים רחבים בידע העולם ובתכנים דיסציפלינאריים, ערכיים, חברתיים ורגשיים היודע ומבין בהתפתחותם הקוגניטיבית, רגשית/חברתית, מוטורית, שפתית מוסיקלית, בתחומי האמנויות השונות של ילדים, ויודע להתאים הוראה תואמת התפתחות וצרכי הפרט.
תוכנית הלימודים במסלול
בלימודי החינוך הסטודנטים מרחיבים את הידע על הילד כפרט תוך בנית פרופיל ילדי, הילד בקבוצה, גישות דרכים ושיטות תיווך דרכי הערכה חלופית, צרכים ייחודיים של הפרט תוך התאמת גישות ושיטות הוראה רלוונטיות לכל אחד מהצרכים.
כמו כן הם דנים בדרכים רצויות ובונות ליחסי הגומלין של המורה/גננת וההורים. הסטודנטים מעלים בעיות, קשיים, דילמות, תיאור אופני פעילות ודיון בבחירות. כל אלה תוך הנחיית המדריך את הדיון שמתעורר ותוך הדגשת הקשר בין דברי הסטודנט לתיאוריות רלוונטיות.
המסלול מתאפיין בהתנסות מוגברת בגנים ובמוסדות חינוך לגיל הרך
התנסות הסטודנטים מהווה גורם מרכזי בתהליך ההכשרה של המורה לגיל הרך. ההתנסות של הסטודנט בכיתות אימון מאפשרת התנסות בסביבה הקשרית אותנטית ורלוונטית לסטודנט. הסטודנט מתנסה בתצפית ומעקב, בהתאמת דרכי הוראה מתאימות במסגרות למידה שונות ומגוונות בשדה (מעון, גן, בית הספר ובחטיבות צעירות) בתיעוד והערכה.
דרכי העבודה המקובלות במסלול לגיל הרך מזמנות לסטודנטים מגע ישיר ובלתי אמצעי עם ילדים. החל מן השבוע השני ללימודיהם במכללה.
מטרות ההתנסות:
1. תמיכה וסיוע לסטודנט .
בתכנון מערך פעילות, ביישום מעברים ממליאה לקבוצות, מנושא לנושא, מפעילות בחדר הכיתה לפעילות מחוץ לכיתה, פיתוח יוזמות לפעילויות , עידוד המעורבות בתוכנית העבודה השגרתית והשוטפת בגן ובכיתה. .
2. חיזוק הקשר בין התיאוריה והמעשה החינוכי.
3. הכרת מקורות מידע מעודכן בתחום ההוראה והלמידה.
4. חשיפת עמדות ואמונות של הסטודנטים לנושאים שונים בתחום החינוך.
במטרה לאפשר לסטודנט תמיכה בעמדותיו, הרחבה ואו שינוי עמדות ואמנות בתחומים שונים.
5. הרחבת מאגר אסטרטגיות למידה/הוראה.
6. הכרת כלי הערכה.
7. ליווי ויעוץ בתהליך התכנון והתיווך.
8. חשיפת דרכים וגישות לתקשורת בונה ומעורבות הורים חיובית במסגרת החינוכית.
9. הכרת מבנה מערכת החינוך, מוסדותיה ודרכי תקשורת פורמאליים בתוכה.
10. התאמת פעילויות לצרכים ייחודיים של ילדים. התייחסות הולמת של הסטודנטים אל הילדים (הילד כפרט, הקבוצה והמליאה). גילוי מודעות והענות לצרכים ייחודיים של כל ילד באמצעות התאמת דרכי הוראה רלוונטיות. מציאת דרכים חלופיות תוך הפגנת גמישות לסיטואציה ההוראתית ולצרכי הילדים.
11. פיתוח החשיבה הרפלקטיבית של הסטודנטים בתהליך הוראה/למידה. שימת דגש על רפלקסיה במהלך הפעילות (בתוך פעולה in action ) ולאחריה (על פעולה on action).
12. פיתוח יכולת ארגון וניהול כיתה תוך השתלבות בעבודת צוות. |