|
תקציר (abstract)
המחקר אותו בחרנו לקדם ולפתח הינו חדשני ומהווה פריצת דרך בתחום החינוך לגיל הרך.מתוך ראייה מתקדמת ,פלורליסטית ובעלת חזון מהפכני בתחום החינוך במדינת ישראל בכלל
והחינוך לגיל הרך בפרט (תחילת עיצוב הפרופיל ההתנהגותי של הילד – פרק הזמן המכריע להמשך ), יצאנו לחקור את תופעת שילוב גנן ממין זכר בגני ילדים במדינת ישראל. הבעיה הנחקרת היא: האם החברה בישראל בשלה ומקבלת כנורמה שילוב גנן ממין זכר בגני ילדים?
הספרות האקדמית בנושא זה של שילוב זכרים בחינוך לגיל הרך אינה קיימת למעשה ,מדובר בתחום "בתול" בהתייחס למדעי החברה ,עובדה שהיוותה קטליזטור וגורם מעורר מוטיבציה מבחינתנו לביצוע מחקר חלוץ זה.
יתרה מזו ,בנקל ניתן להבחין בספרות האקדמית בתחום החינוך לגיל הרך הכתובה בלשון נקבה ולא בכדי... לאור דלות הספרות האקדמית בנושא המחקר המדובר ,החלטנו לגשת למחקר זה בראייה מרחיבה יותר ובהתייחס למכניזם רחב יותר של עבודה זו כך שהחלטנו לבחון בראיית הספרות האקדמית תופעות דומות כגון שילוב נשים טייסות בחברות תעופה אזרחיות או שילוב נשים כמהנדסות תעשייה וניהול במפעלים עתירי טכנולוגיה ותהליכים מתקדמים מתוך בחינה כוללת של "בשלות החברה לחציית הגבולות המסורתיים בתחום התעסוקה מצד שני בני המינים – נשים כגברים".
מטרת העבודה לבחון את נכונות החברה בישראל לקבל גנן ממין זכר כנורמה וכאיש חינוך מן המניין בגני ילדים בארץ.
למעט המגזר החרדי בו כנורמה מהווים הזכרים את הדמות החינוכית במוסד המקביל לגן הילדים ("חדר", בלשונם) הרי שעדיין בסוף העשור הראשון לאלף השלישי לספירה תופעת גנן בגן ילדים.
במדינת ישראל עדיין מהווה נוף חריג במחוזותינו.הממצאים כפי שיבואו לידי ביטוי בהמשך באופן מפורט הינם מפתיעים בעוצמתם ובמגמה הנגזרת מהם – קיימת בשלות ותרבות ארגונית תומכת בשילוב כנורמה גנן בגני ילדים בארץ וזאת בניגוד לאוירה המוטעית המתקבלת כאשר משוחחים עם גננות בגני ילדים או אנשים ממערכת החינוך הפורמלית (משרד החינו, ארגון גני הילדים הפרטיים ,מנהל החינוך ברשויות המקומיות וכו'). המסקנה העיקרית המתבקשת מהממצאים כפי שיוצגו באופן מפורט בהמשך הינה כי נדרש למנף ולהטמיע יותר ויותר זכרים במערכת החינוך לגיל הרך כחלק מהמהפכה החינוכית הדרושה במדינת ישראל.(בנוסף התופעה תהווה REFRESH על כלל המערכת מול "עייפות החומר " וה"דריכה במקום" בראיית מאקרו את מערכת החינוך.
המשק נמצא בתקופת מיתון הולך ומחריף הגורר פיטורי עובדים בכל המגזרים ,מאידך מערכת החינוך הולכת וקורסת בכלל המישורים (כלכלי ,ערכי ,מוסרי ,הישגי ועוד) ולכן נדרש מהלך חריג בהיקפו ובמשמעותו לעצור את הסחף ולממש מהפכה חינוכית אמיתית.
זוהי המהפכה שיכולה לבשר על השינוי ובעקבותיו ייתכנו שינויים נוספים שימצבו מערכת חינוך בריאה ,תוססת ואיכותית.
מבוא (introduction) המחקר דנן עוסק בהיתכנות שילוב גנן בגני ילדים במדינת ישראל בראיית החברה הישראלית.
שאלה זו הינה חלק ממכלול שלם של תפיסה פלורליסטית אופציונאלית הגורסת על "נפילת החומות" בין שני המינים – גברים כנשים בהיבט התעסוקתי ומתן הזדמנות שווה הכוללת מוכנות החברה לקבל זאת למרות התפיסה השמרנית המסורתית המתנגדת לכך נחרצות כדוגמת אליס מילר שהגישה בג"צ מול צה"ל וחיל האויר בשל סירוב המערכת לשבצה לקורס טייס של חיל האויר.מאחר ותחום המחקר אותו בחרנו רלוונטי לתחום החינוך לגיל הרך ומאחר והמין הדומיננטי בצורה מכרעת בתחום אקדמי זה הינו נשים לכן טבעי הדבר כי אין שום מחקר אקדמי ואין ספרות העוסקת בסוגיה זו בראייה מחקרית אקדמית.
המודל בחברה החרדית בו הזכרים הם אלו המחנכים גם בגיל הרך יכולים להוות פרמטר תומך שלא מדובר בפוטנציאל נזק במידה ויוטמע שיוויון בין המינים בתחום החינוך לגיל הרך ,כלומר ,מתן הזדמנות שווה וקבלת החברה כנורמה שילוב גנן זכר בגני ילדים.
הבחירה שלנו בנושא זה לטובת המחקר הינה מתוך חשיבה על "שינוי כיוון" ומינוף תופעה זו במידה ותתרחש לטובת שיפור מערכת החינוך בכלל והחינוך לגיל הרך בפרט על ידי הזרמת "אנרגיות חדשות" למערכת החינוכית ופרספקטיבה קצת שונה הן בתחום החינוכי והן בתחומים המשיקים לו כגון תרבות הפנאי ,צבירת הישגים ו"ארגז כלים" ערכי שישמשו את המתחנך/כת בהמשך דרכם.
הנושא הנבחר הינו בחינת מוכנות החברה לשילוב גנן ממין זכר בגני ילדים ,המחקר נבחר בשל חדשנותו ואי קיום מחקרים דומים בארץ ובעולם ,כמו כן נבחר המחקר בגין רלוונטיות השאלה המרכזית לאור הביצועים הכושלים של מערכת החינוך ביחס למערכות דומות בעולם המערבי ובמשקל הרב שיש לכשל זה בעיצוב החברה הישראלית ופיחות הולך וגדל במעמד העוסקים בתחום החינוך בארץ.
המחקר יכול בראש ובראשונה ובראייה מרחיבה לשמש כמנוף לכל יוזמה של "חציית קווי התעסוקה" של גברים או נשים במתכונת די דומה למה שקרה כאן.
בראייה יותר לוקלית על מגזר החינוך בלבד ,המחקר יכול לשמש את מערכת החינוך לגיל הרך ובהמשך את מערכת החינוך בכלל כמנוף לביצוע רפורמות ושינויים לא שיגרתיים בגדר "חשיבה מחוץ לקופסה" ,רק על ידי מימוש רעיונות יצירתיים ו"ניעור האבק" ניתן לבצע מהפכות במערכות סטטיות נטולות הישגים מוכחים ושחיקה גוברת והולכת של מערכת החינוך הן בתדמית הציבורית והן במיצובה בחברה הישראלית.
המחקר יכול לשמש גופים נוספים בתחום החינוך לגיל הרך כגון:ארגון גני הילדים הפרטיים ,הורים לילדי גן ,גננת ועוד אשר בכוונתם להנהיג שינויים במתכונת דומה.
כמו כן המחקר יכול לשמש כל גנן שמחליט להשתלב בתחום החינוך לגיל הרך ולסביבה הקרובה והרחוקה ישנם חששות כלשהם מהמהלך הלא שיגרתי – מחקר זה בא וסותר את כל הדעות הקדומות ומוכיח כי ניתן למנף זאת לכיוונים חיוביים ולמצב מערכת חינוכית חזקה ואמינה על ידי שינוי מבורך זה.
בראייה רחבה יותר יכולה עבודה זו לשמש תשתית ראשונית לביצוע עבודות מחקר מול מקצועות מסורתיים בהם דומיננטיים אחד מהמינים ובחינה האם סטטוס קוו הינו הכרחי או שניתן לייצר מכניזם לתחרות הוגנת ושווה בין שני המינים ,כמו כן האם קיימת פתיחות בחברה לקבלת שינוי זה.
ברמה הפרקטית יכולות עבודות מחקר נוספות "לפתוח דלתות" למעברים נוספים של שני בני המינים מול מגזרים ותחומי עיסוק מסורתיים בהם קיים טאבו על עיסוק אחד המינים בלבד ,כנורמה ,התוצאה עידוד התחרות ופיריון ייצור רב יותר ברמה הלאומית ופריחת המשק.
מבנה העבודה הינו מודולרי ,תחילה נסקור את הספרות בתחום זה (באופן כללי – "חציית קווים במערך התעסוקה של 2 המינים – גברים ונשים) ,לאחר מכן הצגת הממצאים העיקריים (כלל הממצאים בנספח נפרד בסוף העבודה – בשל הצורך בהפרדת עיקר וטפל ומיקוד בפארטו) ,דיון המורכב מסיכום ומסקנות.
מבוא תיאורטי – סקירת ספרות המקורות עליהם הסתמכנו מופיעים בסקירה לעיל במתכונת TOP – DOWN כלומר תחילה מקורות הרלוונטיים לתחום "חציית הקווים התעסוקתיים על ידי שני בני המינים" ובהמשך מקורות ספציפיים לתחום המחקר שביצענו.
מקורות נוספים עליהם מסתמכת העבודה:
|
|
