גרייה והעשרה של המערכת הווסטיבולרית בגיל הרך

גרייה והעשרה של המערכת הווסטיבולרית בגיל הרך / מאת: נועה לויאן-אלול ‏18 אוקטובר 2009

נועה לויאן-אלול: תרפיסטית בתנועה ויועצת חינוכית, מטפלת משפחתית וזוגית. מטפלת בילדים עם קשיים מוטוריים וקשיים רגשיים-חברתיים, במשפחות וזוגות. רכזת הקורס ליווי התפתחותי בתנועה בקמפוס 'שיאים' באוניברסיטת תל-אביב. כתבה את הספר: חושים ומפגשים בתנועה – פיתוח מערכות תחושה ויישומים בתנועה לפעוטות ולילדים.

ילדים בגיל הרך הלומדים בגן הילדים על מערכות החישה בגוף מציינים את חמשת החושים: ראייה, שמיעה, טעם, ריח ומגע. אולם, קיימות מערכות חישה נוספות כמו חוש התנועה (קינסתזיה) וחוש שיווי המשקל. באמצעות חושים אלו אנו מרגישים קור, חום, לחץ, מרקם, כאב, מיקום וזווית התנועה, התמצאות במרחב ועוד. מטרת המאמר היא להעלות למודעות את חשיבותה ותפקידה של המערכת הווסטיבולרית האחראית על שיווי המשקל כדי לעורר את מודעות הילדים לחוש הנוסף הקיים בגופם, וכדי לעודד פיתוח וגירוי של מערכת זו באמצעות תרגילים ופעילויות לתינוקות, לפעוטות ולילדים בגיל הצעיר.

המערכת הווסטיבולרית היא מערכת חישה הנחשבת כבעלת ההשפעה הגדולה ביותר על מערכות חישה אחרות ועל יכולת התפקוד היומיומי. המערכת הווסטיבולרית מתפתחת בין השבוע ה-9 ל-12 לחיי העובר ומקורה באוזן הפנימית באונה הרקתית, בה קולטים רצפטורים (חיישנים) של תאי שיער מידע על מצב הראש ותנועותיו העדינות ביותר. כאשר חלקי מוח אחרים מפרשים מידע זה ופועלים על פיו, ניתן לשמור על איזון סטטי ודינמי. המערכת הווסטיבולרית משמשת כמערכת מאחדת במוח, המסגלת ומתאמת מידע המתקבל מהמערכות החזותית, התנועתית (קינסתטית), השמיעתית וממערכת המגע (הטקטילית). למעשה, היא מתפקדת כמעין "שוטר תנועה" ומנתבת כל תחושה.

המערכת הווסטיבולרית כוללת את אברי התחושה (התעלות החצי מעגליות, הנאדון והשקיק) שתפקידם להעביר תחושה של מיקום הגוף במרחב במטרה לשמור על התנוחה ועל שיווי המשקל הנחוץ לאדם כדי שיהיה מסוגל לבצע פעולות מוטוריות. כדי לעשות זאת, הקולטנים הווסטיבולריים – בשיתוף עם העיניים, השרירים, הגידים והמפרקים – מפקחים ללא הרף על התנועה. קולטנים אלה אחראים על ארגון המידע של מערכות התחושה בגוף, מגיבים לכוח הכובד במצבים סטטיים ודינאמיים, עוזרים לפיקוח על התנוחה ושיווי המשקל ומשפיעים על טונוס השריר וקואורדינציה של עין-יד.

בגיל הינקות, המערכת הווסטיבולרית אחראית על תגובות רפלקס היציבה ושיווי המשקל. תגובות אלו מגיעות לשיאן כאשר הילד לומד ללכת ומרבה ליפול. בעת נפילה הוא מושיט את ידיו לפנים כדי למנוע אותה. אם נניח תינוק על כדור פיזיותרפי ונניע אותו לפנים הוא יושיט את ידיו קדימה כדי להגן על עצמו. בפעולות מסוימות, כגון פנייה מהירה, מתקבל גירוי חזק הגורם לתגובה רפלקסיבית אוטומטית נגד כוח הכובד בשרירי היציבה. זוהי תגובה חזקה מאוד וילדים אינם יכולים להפסיקה מרצון. תגובה רפלקסיבית עשויה להתקיים כאשר ילד שוכב על הבטן על סקוטר, למשל, ויורד במשטח משופע. בסוף המשטח הגירוי הווסטיבולרי יגרום להרמת הרגליים, הזרועות והראש באופן אוטומטי, כדוגמת מטוס. במצב זה איברי גופו מתרוממים אוטומטית נגד כוח הכובד. תגובה דומה יש לילד הגולש על בטנו במגלשה במגרש המשחקים.

למערכת הווסטיבולרית תפקיד מכריע עבור פעוטות וילדים הנעים במרחב. היא מיידעת את הילד מתי הוא נע או החדר נע והיכן הוא נמצא במרחב: למעלה מימין, הפוך, הצידה (למשל, בעת גלגול לפנים הילד יודע היכן ממוקם גופו בכל שלב). במשחקי תופסת הילד רץ ועוצר מבלי לחוש סחרחורת שכן הקולטנים מגיבים להאצה והאטה. בנוסף לכך, הקולטנים הווסטיבולרים גורמים לאפקט של עוררות (למשל, בעת ריצה וקפיצה) ולאפקט מרגיע (למשל, בעת נענוע התינוק וערסולו). כאשר ילדים מתאמצים להישאר ערים, הם נוטים להתמיד בפעילות על ידי ריצה מסביב לחדר. תנועות חזקות אלו מגרות את המערכת הווסטיבולרית, המפעילה את החלק המעורר במוח ומעירה אותו.

לילדים מסוימים יש דחף פנימי לעורר את המערכת שלהם, לדוגמה, בעת הכנת שיעורי בית הילד יניע את פלג גופו העליון כדי לשמור על עוררות, דבר שעלול לגרום להערות ביקורתיות מצד המורה או ההורה. הקולטנים הווסטיבולרים מפקחים על תנועות העיניים ויכולת המיקוד שלהן, על מנח הראש ביחס לגוף (מעל, מתחת, הצידה), על סיבובי הראש ביחס לכוח הכובד, וכן על ייצוב שרירי הצוואר כדי לסייע ליכולת המיקוד.

חשוב לציין בהקשר זה, כי בבית הספר הילד צריך להיות מסוגל לייצב את גופו כדי לשבת בכיסא, להחזיק את הצוואר יציב בזמן מטלה לימודית ולהצליח בעת העתקה מהלוח מבלי שהרמת הראש והורדתו תפגע ביכולת ההעתקה. אם צופים בילדים שהמערכת הווסטיבולרית שלהם אינה תקינה, ניתן להבחין שכפות הרגליים שלהם וחלקי גוף אחרים נעים ללא הרף, אין להם את ההתכווצות הבו-זמנית של קבוצות השרירים האחראיות על ישיבה או על עמידה, הם אינם מסוגלים לשבת ברוגע, מניעים כף רגל אחת ולאחר מכן את השנייה ונוטים קדימה, אחורנית ולצדדים, כשהזרועות מוטות לכל הכיוונים. נראה, כי ילדים אלה מתעייפים בקלות ועליהם להתיישב או להניח את הראש על השולחן.

לאור האמור לעיל, חשוב לבדוק את המערכת הווסטיבולרית, לצד מערכות החישה האחרות, במצבים של עיכוב התפתחותי בקרב תינוקות, פעוטות וילדים בפעולות כמו הליכה, התמצאות במרחב, וכן בעת תנועתיות יתר או הימנעות מתנועה. נראה כי התנועות הרפלקסיביות, התנועות הרצוניות היסודיות (כגון התהפכות, זחילה, ישיבה, הליכה) או מיומנויות ספורט מורכבות (כמו זריקת כדור לסל, מכת פתיחה בכדועף, שחיה) – כל הפעולות הללו מסתמכות על המידע המתקבל מהמערכת הווסטיבולרית. ניתן לעודד מערכת זו בכל גיל ובכל שלב התפתחותי באמצעות תרגילים שיפורטו להלן.

תרגילים עבור תינוקות, פעוטות והגיל הצעיר לעידוד המערכת הווסטיבולרית

התנועות המגרות את המערכת הווסטיבולרית כוללות: סיבוב, גלגול, נענוע, נדנוד, קפיצה, תנועות ומיומנויות הכרוכות בהאצה והאטה לסירוגין ופעילויות המצריכות שינויי כיוון במרחב.

הציוד המומלץ לשימוש כולל: כדור פיזיותרפי (שעליו הילד שוכב או יושב), סקוטר, צלחת ווסטיבולרית, ערסל, נדנדה, טרמפולינה ועוד.

דוגמאות לתרגילים לתינוקות ופעוטות:

עידוד רפלקס הצניחה – התינוק שוכב על הגחון על כדור פיזיותרפי כאשר האם/מטפלת תומכת בתינוק כך שיחוש בטוח. במצב זה יש להניע את התינוק קדימה/אחורה, ימינה/שמאלה עד כמעט נפילה ולצפות שהתינוק יושיט ידיים לפנים.

ישיבה צידית על הכדור – ישיבה זו נועדה לעודד תנועתיות של הגב (צד אחד של הגב מתקצר בעוד הצד השני מתארך). במצב זה יש להניע את התינוק לכיוונים שונים. כנ"ל, להחליף צד.

נדנוד בתוך ערסל – ניתן לעשות זאת על מזרן, שמיכה או מינסארי בהתאם לגודלו הפיזי של התינוק/פעוט.

מעבר מישיבת "כובסת" (ישיבת כריעה) לעמידת "דוב" – יש להחזיק את השוקיים כשהתינוק בישיבת כובסת ולהעביר את משקל גופו קדימה כך שהוא "נופל" לפנים ועובר לעמידת ארבע.

"לשוט" על המזרן – כשהתינוק על הבטן יש למשוך את התינוק קלות מהידיים או מהרגליים.

"לשוט" תוך כדי ביצוע ציור של שמיניה תוך אחיזה בקצוות המזרן כשהתינוק שוכב או יושב עליו.

עידוד נענוע – יש להניח את התינוק כך שבית החזה על כרית (ניתן להשתמש בכרית הנקה) והידיים על המזרן – במצב זה יש להניע את התינוק קדימה ואחורה. רצוי להניח צעצוע מול התינוק.

עידוד תגובת זקיפה של הגו – התינוק יושב על הרגליים של האם שאוחזת את ידיו וגורמת לו לאיבוד שיווי משקל.

הקפצות על הרגליים – התינוק יושב על רגלי האם. במצב זה יש להקפיץ את שתי הרגליים יחד, כל רגל לסירוגין, לתמוך באגן ולעודד את התינוק לייצב את עצמו.

שק קמח על הכתפיים – התינוק מונח על הכתפיים של ההורה/מטפל וכד'. במצב זה יש לרוץ ולרקוד איתו ולהטות את הגוף קדימה לצלילי המוזיקה.

גלגול תינוק על ציר האורך של הגליל, כך שהתינוק פעם על הגב ופעם על הבטן.

"להפיל" תינוק על פוף – כל פעם מגובה שונה.

דוגמאות לתרגילים לגיל הצעיר:

גלישה על הבטן במגלשה במגרש המשחקים.
תרגילים של שינויי מהירות בריצה, בקפיצה, בניתור ובדהרה שמטרתם להחליף בין האצה והאטה. בהמשך, תוך שינויי כיוון.
עמידה במקום וביצוע סיבובים לימין, כל אחד לפי יכולתו. יש לבדוק האם הילד נשאר בנקודת ההתחלה. ניתן להניח חישוק שמגדיר את גבולות המרחב האישי. לאחר הפסקה קלה, ביצוע סיבוב במקום לצד שמאל.
הילד שוכב על הסקוטר ומשתמש בידיו כדי לסובב את עצמו. יש להחליף את הכיוון לאחר 5-10 סיבובים. לאחר מספר פעמים, יש למשוך את הילד בקו ישר. לילדים מסוימים אין מספיק שליטה בתנוחה הדרושה שתמנע נפילה מהסקוטר, מפני שאינם יכולים לשמור על תנוחת גוף יציבה. במקרה זה, יש לסובב את הילד לאט ולהפסיק כאשר הוא מתחיל לאבד שיווי משקל.
סיבוב בצלחת ווסטיבולרית בכיוונים שונים.
גלגולים בגוף ישר בשכיבה ("גלגול סוכרייה"). יש לבדוק האם הילד נשאר באותו קו. ניתן לשרטט קו לאורך החדר שעליו יש להתגלגל. ילדים המסוגלים להתגלגל, יעשו זאת כשידיהם מעל הראש והרגליים ישרות. כאשר ילד אינו מסוגל להתגלגל בקו ישר, יש לסמן שני קווים מקבילים על הרצפה ולומר לו להתגלגל ביניהם. מטרת פעילות זו היא להתגלגל במהירות כדי לגרות את האוזן הפנימית, לכן אין צורך להתגלגל בצורה מושלמת.
ישיבה על כדור גדול (בקוטר של 75-60 ס"מ) באזור חופשי ממכשולים. במצב זה:
ישיבה על הכדור תוך פשיטת ידיים לצדדים. יש להחזיק את הגוף או הידיים של ילד שאינו יכול לשבת בכוחות עצמו על הכדור.
עמידת שש והרמת רגל אחת. בהמשך להוסיף עצימת עיניים.
שכיבה על הבטן על הכדור תוך העברת משקל מהידיים אל הרגליים.
שכיבה על הבטן, הורדת ידיים כלפי המזרן וביצוע גלגול לפנים.
ילדים רבים מתחילים לייצר דרכים משלהם כדי לשמור על שיווי משקל על הכדור.
הליכה על קו בעיניים עצומות תוך ביצוע סיבובים. על הילד ללכת שמונה צעדים ולבצע ארבעה סיבובים.
סיבוב הגוף בתנועה אופקית כשהילד זקוף, זרועות מתוחות לצדדים בגובה הכתפיים ובקו ישר עם הגוף, כפות הידיים מתוחות לאורך כל הסיבוב ומבט ממוקד לפנים בנקודה מסוימת הקבועה בקיר.
קפיצות על טרמפולינה (קפצית) בשתי רגליים וברגל אחת - אפשר לסמן בגיר עיגול במרכז הקפצית ולומר לילד להישאר בתחום המסומן.
נדנוד בערסל בשכיבה או ישיבה - הערסל צריך להיות בגובה 45-30 ס"מ מהקרקע. יש לשים מתחת לערסל מזרן או מחצלת. אפשר לסובב ולנדנד את הילד בכיוונים שונים.