האם אין לכם סבלנות לשבת שעתיים רצוף במקום אחד?
האם אתם רוצים לקום באמצע סרט מספר פעמים?
יתכן ואתם סובלים מהפרעות קשב וריכוז והיפראקטיביות. מבוגרים רבים סבלו וסובלים מהבעיה ומעולם לא אובחנו וטופלו.
לעומת זאת ילדים רבים מאובחנים ומטופלים בקלות רבה מדי . חבר הגיע אלינו לביקור בבוקרו של יום. בעודו יושב לשתות קפה, הוא שואל את בן הזוג שלי: "איך אתה יכול לסבול את זה,היא לא מסוגלת לשבת רגע במקום. אני קם והולך היא עשתה לי על הבוקר כאב ראש". ואם אתם סקרנים לדעת מה הוא ענה לו : "נו יש לי ברירה". ללא כל ספק אילו הייתי היום תלמידה היו ממליצים לתת לי רטלין.
לרפואה הקונבנציונאלית ישנו מענה כימי בלבד, הנותן טיפול סימפטומטי ואינו מטפל בשורש הבעיה. רבות דובר ונכתב על רטלין ולחילופין קונצרטה,לכן לא הרחיב על מנגנון פעולתן. אציין רק תופעות לוואי רבות ושכיחות שלהן כגון: דיכוי תיאבון, הפרעה בגדילה והתפתחות, נטרול
ספיגת ויטמינים ומינרלים חשובים, כאבי בטן,כאבי ראש,נמנום,אדישות,
עצבנות....., בחילות. בארץ ממהרים לתת, באירופה השימוש נמוך בהרבה ואילו בצרפת משתמשים מעט מאוד.
בכל מקרה יש לוודא שהבעיה הנה נוירולוגית ולא התנהגותית. אני נוהגת להמליץ וכך הייתי נוהגת אילו ילד שלי היה מאובחן ב-ADDו או ADHD, לנסות כל דרך וטיפול רגע לפני שנכנעים לכימיה. במידה ולא חל כל שיפור לוקחים החלטה האם היתרונות גוברים על החסרונות.
יואב,ילד כבן 8 הגיע אלי כאשר בידו האחת פיצה ובידו השניה קוקה קולה. יואב טופל ברטלין וסבל מתופעות לוואי רבות. האם קיים קשר בין תזונתו לבין הפרעות הקשב וההיפראקטיביות מהן הוא סבל?
התשובה הנה חד משמעית כן.
אז מה ניתן לעשות?
בראש ובראשונה שינוי תזונתי. יש להתחיל לאט ובטוח. בשנת 1973 רופא בשם בנג'מין פיינגולד מומחה לאלרגיות בדק ומצא כי הפחתת רמות סוכרים, צבעי מאכל וחומרי שימור שיפרה התנהגות ילדים באופן משמעותי. גם מזונות המכילים קופאין כגון קוקה קולה.. מחמירים את התופעה.
מזונות מומלצים: דגנים מלאים, דגים, קווקר, קטניות, ירקות, אבוקדו, אגוזים, גרעינים, חלבונים איכותיים. כמו כן, חשוב לשלול הפרעות שינה, לעיתים חוסר שינה או שינה לא טובה גורמים לתופעות דומות.
ע"פ מחקרים יוגה ופעילות גופנית משפרות. מומלץ דמיון מודרך, טיפול בצמחים, ויטמינים ומינרלים (בייעוץ מקצועי בלבד) וישנן אפשרויות נוספות. בטח אתם שואלים האם השתגעתי? אז אתם לא לבד, הגבר שבחיי שואל אותי לפחות פעמיים בשבוע... הרי רק מהתסכול של מניעת מתוקים אפשר להיות עצבני והיפר לא?
ובכן כל מי שמכיר את האני מאמין שלי יודע שאני מאמינה בצעדים קטנים ובטוחים. מתחילים בהדרגה לשנות הרגלים, מה גם שמרבית הילדים המאובחנים ומטופלים הנם כבני 6 ומעלה, כך שניתן להסביר להם את חשיבות הדבר.אם נשים את האפשרות הזו מול הטיפול הכימי לא יהיו לנו ספקות.
ועוד חדשה מרעישה: עוד לא נצפו תופעות לוואי קשות עקב צמצום סוכרים וג'אנק פוד. בכל החלטה בה נבחר,בראש ובראשונה טובת הילד צריכה לעמוד לנגד עיננו. ולא טובת מנהלת או מורה ולעיתים גם טובתנו שלנו ההורים שרוצים ללכת לעבודה בשקט. ואם ניסינו הכל ואין שום ברירה אז לפחות אנחנו יודעים שניסינו.
טיפ השבוע:
לא לצאת מהבית בבוקר גדולים וקטנים
כאחד, ללא ארוחת בוקר המורכבת בדגנים
מלאים וחלבון.מחקרים רבים מצביעים על הקשר שבין חוסר ריכוז
לאי הקפדה על ארוחת בוקר מזינה.
אמרת השבוע:
"התמודד עם הקשה בעודו קל"
(טאו טה צ'ינג )
שיהיה סוף שבוע שקט ורגוע
בהצלחה