חוסר מעש ומיעוט פעילות גופנית - תוצר לוואי של ההתפתחות הטכנולוגית של המאה הנוכחית, גורמים לבעיות בריאות באוכלוסייה כולה ובמיוחד אצל ילדים הזקוקים למשחק ולפעילות לשם התפתחות תקינה מבחינה פיזית, נפשית, חברתית וקוגניטיבית (קלמנטס, 2003). התנועה והמשחק תורמים להתפתחותו ולפיתוח הדימוי העצמי והביטחון העצמי שלו ומשפרים את רמת שליטתו בגופו ואת האיכות התנועתית שלו, תוך העלאת המוטיבציה לחזור ולהתנסות (ברונר, 1986; טונברגן, 1975; לוין, תשל"ח).
במאמר הקודם צוין כי סביבת למידה עשירה ובטוחה תתרום להתפתחותו הפיזית, המוטורית, הרגשית והקוגניטיבית של הילד (כולל יכולות הלמידה שלו), המשלבת פורקן וחוויה. סביבת הלמידה צריכה להיות מתוכננת על-ידי צוות הגן, תוך התייחסות להיכרות עם הילדים, גילם וצרכיהם, למרחב המוקצה לפעילות, לבטיחות ולאופי הפעילות והציוד (ראה גם גיליום, 1995; נאבל-הלר, רביב, לידור ולויאן, 1999).
להלן דוגמאות נוספות של פעילויות שונות תוך שימוש בציוד הקיים בדרך-כלל בכל גן ילדים, ואם לא, ניתן להשיגו בדרך כלל בעלות נמוכה. כמו כן, יש לחזור ולהדגיש את הצורך בהקפדה על בטיחות מרבית הן באשר למשטח הפעילות ולציוד והן באשר לפעילות עצמה.
דוגמאות של פעילויות
1. הילד עובר בהליכה, בריצה או בדילוג בין מוטות המונחים על הקרקע במקביל ובמרחק מסוים זה מזה המאפשר דריכה ביניהם.
2. שולחן ומשני צידיו כיסאות, המשענות נושקות לשולחן. תרגול עלייה וירידה. כל ילד בתורו עולה על הכיסא וממנו על השולחן ויורד מצדו השני של השולחן לכיסא וממנו לקרקע.
3. הראשון בתור מניח חבל על הקרקע בצורה שבחר. הוא עצמו ואחריו כל חברי הקבוצה הולכים על החבל. הבא בתור משנה את צורת החבל.
4. בקבוקים של ליטר וחצי מונחים בתוך ארגז. כל בקבוק מסומן בצורה כלשהי - צבע, מספר, אות וכיו"ב וכך גם הפקקים שלהם המונחים בתוך סלסלה. הילדים צריכים להבריג את הפקקים על הבקבוקים המתאימים ולסוגרם (תחנה של מוטוריקה עדינה).
5. תוך הליכה חופשית, הילד מקפיץ כדור בתוך כל חישוק מבין אלה המפוזרים בשטח ותופסו בשתי ידיים.
6. כל ילד בתורו מנסה לקלוע למטרה מקו מסומן. האפשרויות הן אלו:
- זריקת כדור סקוץ' אל לוח קליעה למטרה עשוי סקוץ', תוך ניסיון לפגוע קרוב ככל האפשר למרכז הלוח).
- זריקת שקית שעועית לתוך חישוק
- זריקת כדור דרך חישוק תלוי.
- זריקת כדור לסל (פח או כלי קיבול אחר).
- זריקת כדור דרך לוח פוליגל מעוצב (לוח שיצרו בו חורים בצורות הנדסיות שונות, צורת פנים ועוד. הילדים צריכים לזרוק את הכדור ולהעבירו דרך החורים שנוצרו בלוח).
7. השחלת טבעת או חישוק קטן על רגל של כיסא הניצב הפוך. לכל ילד 3 ניסיונות.
8. שולחן המונח על צידו, ורגליו עטופות בבד ההופך אותו למעין שער (ניתן ליצור שער גם באמצעות הצבת שני קונוסים או כיסאות במרחק מה זה מזה). כל ילד בתורו בועט כדור לשער.
9. הובלת כדור ברגל תוך מעבר בין מכשולים כגון כיסאות, פחים, קונוסים. באותו אופן ניתן לתרגל כדרור, הקפצה ותפיסה ועוד.
10. הובלת כדור בין קונוסים (או מכשולים אחרים) באמצעות מוט הוקי או פילו-פולו.
11. הילד אוחז במחבט, מעיף בעזרתו בלון ומובילו לאורך מסלול מסומן (רצוי להכין 3-2 מחבטים וכמות גדולה מזו של בלונים כדי לצמצם את משך ההמתנה).
12. כל הילדים ניצבים בטור, בידי הראשון כדור: הוא מעביר את הכדור לבא אחריו וכך הלאה עד סוף הטור. כל ילד רשאי להעבירו בצורה שנראית לו: מעל לראש, בין הרגליים, דרך הצד וכיו"ב. האחרון מקבל את הכדור ועובר לראש הטור וחוזר חלילה. ניתן לפעול גם בכיוון ההפוך.
13. כל ילד בתורו נוסע על 'סקוטר' (פלטת עץ או פלסטיק על 4 גלגלים) מנקודה א' ל- ב' ובחזרה, תוך התקדמות בצורות שונות ושימוש באיברי גוף. למשל: שכיבת אפיים ודחיפה באמצעות הידיים; ישיבת עקבים או ישיבת קירוס ושימוש ברגליים וכד'.
14. חבל באורך של כ- 20 ס"מ, שבצידו האחד קשור מוט בצידו האחר בקבוק (לצעירים יותר רצוי להתחיל עם בקבוק ריק ועם העלייה בגיל למלא אותו במעט מים). הילד אוחז בשני צידי המוט ומסובב אותו ובדרך זו מקרב אליו את הבקבוק.
15. הליכה על קביים (מיני-הופ). כל ילד בתורו הולך על קביים מנק' א' לב' ובחזרה. רצוי להכין שני זוגות קביים לפחות.
סיכום
ניהול, יצירה, פיתוח וארגון עומדים בלב לבה של עבודתנו כאנשי מקצוע. עלינו מוטלת האחריות לתכנן את הפעילות באופן שבו המרחב הפיזי יהפוך למרחב למידה יעיל שיקדם את הילדים ויאפשר להם מגוון התנסויות - לבד או באינטראקציה עם ילדים אחרים. התנסויות אלו יסייעו להתפתחותו של הילד בהיבט הפיזי, הרגשי, החברתי והקוגניטיבי.
* אפי הרנוי - M.A. בחינוך גופני ובפסיכולוגיה חינוכית-התפתחותית. מורה לחינוך גופני ומומחה לגיל הרך. מנהל חברת 'יופי טופי', העוסקת בתנועה לגיל הרך ובשיווק ציוד ספורט
רשימת מקורות:
1. ברונר, ג. ס. (2000). חשיבות המשחק בהתפתחות הילד. מתוך קובץ מאמרים (לבדוק). סמינר הקיבוצים: ת"א.
2. גיליום, צ'. ב. (1995). יסודות בחינוך לתנועה. מכון וינגייט: נתניה.
3. טונברגן, נ. (2000). חשוב לאהוב לשחק. מתוך קובץ מאמרים. סמינר הקיבוצים: ת"א. (אפי - לבדוק)
4. לוין, ג. (2000). הפעילות, הילד, המשחק. מתוך קובץ מאמרים. סמינר הקיבוצים: ת"א. (כנ"ל)
5. נאבל-הלר, נ., רביב, ש., לידור, ר., לויאן, ז. (1999). פעילות תנועתית מכוונת המכוונת להתפתחות מוטורית. המכללה לחינוך גופני ולספורט ע"ש זינמן במכון וינגייט ורכס - פרויקטים חינוכיים בע"מ.
6. Clements, R. (2003). Reaserch finds decline in outdoor play. Education Journal. U.S.A.